דן שכטמן

דן שכטמן

פרופ' דן שכטמן הוא מדען ישראלי, חוקר מבנה החומר, אשר גילה מבנה גבישי שהיה לא מוכר למדע ועל תגליתו זו קיבל את פרס ישראל לפיזיקה בשנת 1998 ופרס נובל לכימיה בשנת 2011.

דן שכטמן

פרטים אישיים וביוגרפיים

דן שכטמן נולד בשנת 1931 בתל אביב וגדל בפתח תקווה. בצעירותו היה חבר בשומר הצעיר וספורטאי בהפועל פתח תקווה. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון נרשם ללימודי הנדסת מכונות בטכניון: בשנת 1966 קיבל את התואר הראשון, בשנת 1968 קיבל תואר שני ובשנת 1972 קיבל תואר דוקטור. בהמשך התמחה כשלוש שנים בחקר מבני החומרים של תרכובות טיטניום ואלומיניום במעבדות של חיל האוויר האמריקאי באוהיו, ובשנת 1975 חזר לטכניון והצטרף אל סגל מחלקת הנדסת חומרים. בשנת 1986 הפך לפרופסור מן המניין.

הקוואזי-גבישים ששינו את העולם

בשנת 1981, בעקבות הזמנה של קולגה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, נסע פרופ' שכטמן לעבוד במעבדות NBS באותה אוניברסיטה וערך בהן ניסויים בהתמצקות מהירה של חומרים מתכתיים. זה היה המקום בו הוא נתקל לראשונה בתופעה שעד אותו זמן נחשבה לבלתי אפשרית: גביש שמסודר בסימטריה מחומשת. הדבר היה מנוגד לתורת הקריסטלוגרפיה באותה תקופה משום שבבסיסה הייתה מקובלת המחשבה שגבישים יכולים להסתדר אך ורק בסימטריה של 2, 3, 4 או 6, כלומר סימטריה של 5 אמורה להיות בלתי אפשרית – ובכל זאת כאשר בחן פרופ' שכטמן גביש של סגסוגת אלומיניום ומנגן הוא ראה בבירור סימטריה מחומשת.

פרופ' שכטמן כינה את תגליתו זו "קוואזי-גביש", כלומר גביש למחצה, והחל לפתח תיאוריה לפיה חומרים מוצקים עשויים לעיתים להתארגן באופן אסימטרי, כלומר בסימטריה מחומשת. עם זאת, תגליתו והתיאוריה שהחל לפתח נתקלו בחומות בצורות של ביקורת ולגלוג מצד עמיתיו; אחד מהם אף כינה אותו "קוואזי-מדען" בלעג, והוא סולק מקבוצת המחקר משום ש"הטיל עליה קלון". רק לאחר ששב לישראל הצליח פרופ' שכטמן, בסיוע מספר מדענים שותפים, למצוא מודל שהצליח להסביר את התופעה. הוא החל לשלוח מאמרים לפרסום בכתבי עת מדעיים, אבל גם אז נתקל בקשיים, שכן על אף שניסויים ששוחזרו בעולם הפיקו תוצאות דומות, מדענים רבים המשיכו להטיל ספק בנכונות המודל של פרופ' שכטמן. רק לאחר זמן רב הצליחה התיאוריה של הקוואזי-גבישים להתבסס בקהילה המדעית בעולם, פתחה את השער לגילויים חדשים ויצרה תחומי מחקר חדשים. בזכות תגליתו זו, ואולי לא פחות מכך על מאבקו להוכיח את צדקתו כנגד קיתונות של בוז ולעג מצד עמיתיו בעולם, קיבל שכטמן את פרס ישראל לפיזיקה בשנת 1998 ואת פרס נובל לכימיה בשנת 2011.

לייצר שינוי במדינת ישראל דרך חינוך

מלבד מחקריו בתחום החומרים, שכטמן כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בארה"ב, היה חבר האקדמיה להנדסה של ארה"ב וחבר באקדמיה האירופית למדעים. בנוסף, הוא ממלא מקום יו"ר מועצת קרן וולף, ואף היה הזוכה בפרס וולף לפיזיקה בשנת 1999. בשנת 2012 כיהן כשופט בוועדה שבחרה את הזוכים בפרס ישראל, ובשנת 2014 אף התמודד בבחירות לנשיאות מדינת ישראל, לדבריו מתוך דאגה עמוקה לעתיד החברה הישראלית.

המחקרים ונסיעות העבודה ברחבי העולם, ובפרט זכייתו בפרס נובל ב-2011, הובילו את פרופ' שכטמן לתובנה כי לא קיימות כאן די תשתיות מחקריות ועל כן חוקרים ישראלים רבים מבצעים את מחקריהם במדינות אחרות. תובנה זו הובילה את שכטמן לעסוק כיום פחות במחקר ובטכנולוגיה ויותר בניסיונות לשנות את פני החברה הישראלית, בין היתר דרך מערכת החינוך. כך למשל הוא החל להגיש תוכנית מדע לילדים בטלוויזיה החינוכית הישראלית, מקדם חינוך מדעי לילדים מגיל גן ומעלה, ואף פיתח שיטה חדשנית ללימוד מתימטיקה לתלמידי תיכון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.