פרופ' אהרן ברק

פרופ' אהרן ברק

פרופ' אהרן ברק

Aharon Barak.jpg
פרופ' אהרון ברק – מתוך ויקיפדיה

פרופ' אהרן ברק הוא משפטן מוערך שכיהן בשורת תפקידים בכירים במערכת המשפט, ביניהם נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. פסיקותיו ופעולותיו זכו להערכה מחד וביקורות מאידך, וללא ספק הייתה להן השפעה ניכרת על המשפט הישראלי ועל תחומים רבים המשיקים לו. לאורך השנים הרבות בהן כיהן בתפקידים שונים במערכת המשפט כתב ופרסם מאמרים וספרים שהפכו ברבות השנים לעמודי תווך בספרות המשפטית בישראל.

דרכו בעולם המשפט

אהרן ברק נולד בשנת 1936 בעיר קובנה שבליטא. הוא שרד את השואה ובשנת 1947 עלה לישראל עם הוריו. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון נרשם ללימודים משפטים, וכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל. בשנת 1958 קיבל תואר שני במשפטים, שירת בצה"ל כשנתיים, ובשנת 1963 סיים דוקטורט. את התמחותו עשה במשרד היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן בפרקליטות המדינה, ולאחר שסיים את התמחותו קיבל הסמכה כעורך דין ופנה אל האקדמיה.

תחילת דרכו של ברק הייתה באקדמיה, כאשר מונה לתפקידים בכירים באוניברסיטה העברית וזכה בפרסים שונים. בין היתר גם השלים מחקר פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד וייסד באוניברסיטה העברית בירושלים כתב עת בנושאים משפטיים. בנוסף נבחר ברק כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכחבר זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים.

בשנת 1975 מונה אהרן ברק לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ומילא תפקיד זה עד מינויו לשופט בבית המשפט העליון בשנת 1978. בשנת 1995 מונה לנשיא בית המשפט העליון וכיהן בתפקיד זה עד שהגיע לגיל פרישה. ב-2006 פרסם פסקי דין אחרונים וחזר לאקדמיה. כיום הוא מלמד קורסים במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת ייל בארה"ב.

השפעתו על המשפט הישראלי

תפיסת העולם של הפרופ' אהרן ברק היא כי "הכל שפיט", כלומר אין נושא שמערכת המשפט איננה רשאית לדון בו ולפסוק בעניינו. תפיסה זו אמנם זכתה לביקורת מצד עמיתים של ברק במשך השנים, אולם לאורה הוא הביע דעות ופסק בתיקים שונים ובכך השפיע באופן מהותי על מערכת המשפט בישראל. למעשה הוא חולל מהפכה בנושאים בהם עסק בית המשפט העליון, ועל פי תפיסתו כי "הכל שפיט" פתח את הדלת לשלל עתירות ציבוריות בנושאים מגוונים שעד אותה עת לא נדונו בבית המשפט כלל. כאשר פרש מנשיאות בית המשפט העליון אמרה עליו השופטת דורית בייניש כי "אהרן ברק פתח אופקים חדשים בחקיקה הישראלית, המשפט בסיום כהונתו שונה לחלוטין מן המשפט בתחילתה, ומן השנה בה הצטרף לבית המשפט העליון קבע נורמות משפטיות מרכזיות בישראל".

יתרה מזאת, בעת שהיה נשיא בית המשפט העליון נקט פרופ' אהרן ברק בגישה שלפיה בית המשפט לא חייב להסתפק בפרשנות של החוק אלא מוטלת עליו האחריות לבצע "חקיקה שיפוטית" מתוקף היותו אלמנט ציבורי בעל יכולת לעצב במידה רבה את החברה הישראלית. לאורך כל הקריירה שלו במערכת המשפט נהג ברק לקבוע תקדימים רבים, למשל בדיני הנזיקין בישראל. כך למשל אחד מן התקדימים שקבע נגע לאופן חלוקת הרכוש בתביעות גירושין, ודעתו כי בתביעה כזו על בית הדין הרבני לפסוק לפי חוקי כנסת ישראל ולא לפי כללי ההלכה עוררה עליו את זעמו של הציבור הדתי.

גם מגזרים נוספים נהגו למתוח ביקורת על פסיקותיו השנויות במחלוקת. יש שטענו כי ברק לקח סמכויות שלטוניות שלא הוענקו לו, כגון פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, שאמר כי ברק הנהיג "דיקטטורה שיפוטית". פסיקותיו בנושאי ביטחון, לדוגמה, ספגו ביקורות מכל צידי המפה הפוליטית. במילים אחרות, פרופ' אהרן ברק הוא אדם שקשה להישאר אדיש לדבריו ודיעותיו, ואין ספק שהשפעתו על תחום המשפט בישראל, לטוב ולרע, היא השפעה בלתי מבוטלת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.