עדה יונת

פרופסור עדה יונת
פרופסור עדה יונת
By Hareesh N. Nampoothiri (Own WorkHome Page: Haree Fotografie) [CC BY-SA 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons

פרופסור עדה יונת היא ביוכימאית ישראלית, נמנית מבין החוקרים הבכירים בארץ וכלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009.

משכונת גאולה בירושלים לתואר פרופסור מן המניין

נקודת המוצא של עדה יונת הייתה שכונת גאולה במזרח ירושלים בבית דל באמצעים. הוריה עלו ארצה מפולין בשנת 1933 וניהלו חנות מכולת קטנה. יונת נולדה בשנת 1933, והתייתמה מאביה בגיל 11. היא עברה לתל אביב עם אימה ואחותה כשהייתה בת 20, השלימה את השכלתה התיכונית ובמקביל סייעה לאימה באמצעות שיעורים פרטיים שנתנה לעולים חדשים.
לאחר שירותה הצבאי החלה במסלול מתמשך בחיים של לימודים אקדמאיים. היא סיימה לימודי תואר ראשון בכימיה ותואר שני בלימודי ביו-כימיה וביו-פיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי הדוקטורט במכון ויצמן סיימה בהצטיינות. עבודת הדוקטורט של עדה יונת הייתה בתחום של קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. תחום מחקר שעוסק במציאת מבנה של גבישים תוך שימוש במדידת התבניות שיוצרות קרני הרנטגן לאחר שהן עוברות דרכם.
בשנת 1968 יצאה למחקר עצמאי במסגרת הפוסט דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג בפנסילבניה ובמכון הטכנולוגי MIT במסצ'וסטס.

מכון ויצמן למדע בית שני לעדה יונת

משנת 1970, השנה שבה חזרה עדה יונת ארצה, ועד היום היא עובדת כחוקרת במכון ויצמן. בשנה הראשונה לעבודתה ייסדה את מעבדת הקריסטלוגרפיה של חלבונים הראשונה בישראל.
בשנת 1984 הוכרה כפרופסור חבר במחלקת הביולוגיה המבנית של המכון, וארבע שנים לאחר מכן זכתה להכרה כפרופסור מן המניין.

הוקרה והכרה מטעם מוסדות ציבוריים

שורה ארוכה של מוסדות בארץ ובעולם הכירו והוקירו את פעילותה המחקרית של עדה יונת. בשנת 1988 עמדה בראש 'מרכז מזר לביולוגיה מבנית'. בשנת 1989 ועד היום היא עומדת בראש מרכז קימלמן להיערכות ביו-מולקולורית. בשנת 1986 ולמשך ארבע שנים עמדה בראש יחידת המחקר 'מכון מקס פלאנק' בהמבורג שבגרמניה. עדה יונת היא גם חברה במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) באקדמיה הישראלית למדעים וחברה זרה באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים וכן באקדמיה האירופאית למדעים ולאומנויות.

חלוצה בתחום המחקר הביולוגיה המבנית

עדה יונת סיכמה את תקופת המחקר באמירה: "בחרתי להכיר וללמוד שטח שמוגדר כיום כענף המתוחכם והתובעני ביותר במדעי החיים: ביולוגיה מבנית". יונת התייחסה לשנים הראשונות של המחקר כתקופה חלוצית.
תוצאות המחקר הראשונות של עדה יונת ושותפיה למחקר בתחום המבנה המרחבי של הריבוזום בתחום של קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן בשנות ה- 70 התקבלו בספקנות רבה. במשך שנים ארוכות לא יוחסה משמעות רבה למחקרה, ומאמציה המתמשכים נחשבו כחסרי סיכויים לממצאים ממשיים ולהוכחתם.
בדצמבר 2009 זכתה עדה יונת בפרס נובל לכימיה על מחקר פורץ דרך בתחום הריבוזום. את הפרס היא חלקה עם ונקטרמן רמאקרישנן מאוניברסיטת קיימברידג' ועם תומאס סטייץ מאוניברסיטת ייל.