אמיר ירון

אמיר ירון

אמיר ירון

פרופ' אמיר ירון הינו כלכלן אמריקאי-ישראלי. משנת 2018 הוא מכהן בתפקיד נגיד בנק ישראל, לרבות בתקופת המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה ממשבר הקורונה.

תחילת הדרך

אמיר ירון נולד בשנת 1964 בישראל. בילדותו התגורר ברמת השרון, לאחר מכן עבר לרמת גן עם משפחתו. עקב שליחות מדינית, משפחתו עברה לארצות הברית ובה גדל והתחנך. בשנת 1985 התגייס לשירות צבאי ושירת כקצין במדור היועץ הכספי לרמטכ"ל, תפקיד אותו מילא עד שחרורו בשנת 1989. לאחר מכן השלים בהצטיינות לימודי תואר ראשון (1985) ושני (1989) בכלכלה באוניברסיטת ת"א, ובהמשך תואר שני נוסף (1992) ודוקטורט (1994) בכלכלה באוניברסיטת שיקגו.

בשנת 1997 הצטרף ירון לסגל האקדמי בבית הספר למנהל עסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2004 קיבל תואר פרופסור חבר, וחמש שנים לאחר מכן קיבל את המינוי של פרופסור מן המניין. ירון מתמחה במספר תחומי מחקר עיקריים: תמחור נכסים, פיננסים, השקעות, שווקים בינ"ל, חברות בינ"ל ומאקרו כלכלה. בנוסף מונה ירון לעמוד בראש קבוצת שווקי הון וכלכלה כעמית מחקר ב-NBER, הלשכה הלאומית למחקר כלכלי. פרופ' אמיר ירון הוא גם אקדמאי אורח בבנק הריזרב הפדרלי בפילדלפיה, ובעבר כיהן כחבר דירקטוריון במכון דוברת למדיניות כלכלית שבמרכז הבינתחומי בהרצליה.

המינוי לתפקיד נגיד בנק ישראל

ביולי 2018, לאחר שנגידת בנק ישראל דאז קרנית פלוג הודיעה כי אין ברצונה להמשיך לשנת כהונה נוספת בתפקידה, נפתח למעשה המירוץ לתפקיד הנגיד ושמו של פרופ' ירון צוין כאחד המתמודדים לצד שמות כמו אפרים צדקה, מריו בלכר ובן ציון זילברפרב. באוקטובר אותה שנה הודיעו ראש ממשלת ישראל ושר האוצר על הבחירה בירון לתפקיד נגיד בנק ישראל.

ההכרזה עוררה תגובות מעורבות בציבור ובמערכת הפיננסית: "הוא מתגורר בארה"ב בעשרים השנים האחרונות, ולכן ככל הנראה מידת ההיכרות שלו עם המשק הישראלי לא גבוהה", נאמר על המינוי; ולעומת זאת היו שטענו כי "מינויו מהווה הזדמנות למבט מחודש על אנשי העסקים והאקדמאים הישראלים שחיים ועובדים בחו"ל, ולראות במעבר הישראלים לחו"ל מעשה של השבחה ולא בריחה". מינויו של אמיר ירון כנגיד אושר על ידי ממשלת ישראל והוא נכנס לתפקידו בשלהי שנת 2018.

העמדות הכלכליות

פרופ' ירון מתמחה בתחום המימון, נודע במחקריו הסוקרים תמחורי נכסים והשקעות ועסק כמרצה בהשקעות בינ"ל ובחברות רב לאומיות. הוא גם נחשב מומחה בתחום סיכוי מאקרו למערכות פיננסיות, ואף קיבל מאוניברסיטת MIT ב-2019 פרס על מחקר שערך ועסק בתשואת יתר של מניות. תחומי המומחיות הללו היוו תמיכה בעצם מינויו לתפקיד הנגיד, שכן באותה תקופה הנושא שנחשב לחשוב ביותר בעיני רוב הבנקים בעולם היה אסטרטגיית יציאה נכונה מן העשור שהושפע באופן משמעותי מן המשבר הכלכלי העולמי הגדול של שנת 2008. אז, האסטרטגיה של ירון הייתה שמירה על נורמליזציה במדיניות המוניטרית, לרבות העלאת הריבית לצורך שמירה על יציבות מחירים.

אז הגיע משבר הקורונה, שמלבד השפעותיו הבריאותיות, היו לו גם השפעות כלכליות מרחיקות לכת. לעבודתו של נגיד בנק ישראל יש קווי ממשק רבים עם עבודתו של שר האוצר, וירון מצא את עצמו בעמדה משמעותית לנווט את המערכת הפיננסית הישראלית דרך משבר הקורונה בצמוד לשלושה שרי אוצר: תחילה משה כחלון, לאחר מכן ישראל כץ ובהמשך אביגדור ליברמן. כשנה וחצי לאחר פרוץ משבר הקורונה בישראל ובעולם, זמן קצר לאחר השבעתה של ממשלת ישראל ה-36 בראשות נפתלי בנט, אמר אמיר ירון כי כלכלת ישראל צלחה יפה את המשבר. זאת, למרות שהגירעון באותה נקודת זמן גדל ועדיין לא אושרו חוק תקציב או חוק הסדרים. "המשק הישראלי התכווץ ב-2.5%, כלומר התכווצות קטנה יחסית למדינות אחרות בעולם", וניכרת התאוששות בצריכה, בשימוש בכרטיסי אשראי וכו'". לדבריו, גם נקודת הפתיחה של ישראל בכניסתה למשבר הקורונה הייתה טובה, מה שתרם להצלחתה של המערכת הכלכלית להתמודד עם המשבר באופן מוצלח באופן יחסי.

בניגוד למשבר הכלכלי של שנת 2008, ירון המליץ שממשלת ישראל תירתם לסייע למערכת הכלכלית, וכך היה. למרות הגידול בגירעון וביחס הלאומי חוב-תוצר, מצבה של ישראל ביציאה מן המשבר טוב יחסית למדינות אחרות בעולם. עם זאת, עדיין יש מה לעשות: עד שמשבר הקורונה יסתיים, ירון תומך ברעיון של הגדלת הגרעון בשנים 2021-2022 כדי לאפשר למשק הישראלי להמשיך את היציאה ממשבר הקורונה בצורה טובה ככל האפשר. לאחר מכן, לקראת 2023 לא יהיה מנוס מלהתחיל לצמצם את הגרעון בצורה כלשהי שטרם נקבעה – אולם אין ספק שתכלול אלמנט מסוים של הגדלת המיסים.

לדברי ירון, ניכר כי הממשלה הנוכחית "באה לעבוד", ויש לו תוכנית מסודרת של המלצות עבור שרי הממשלה. לדבריו, התוכנית להאצת הצמיחה במשק נשענת על ארבעה צירי פעולה אסטרטגיים: פיתוח הון אנושי, בעיקר באמצעות השקעה במערכת החינוך; השקעות בהון פיזי, טכנולוגי ותשתיות, לרבות תשתיות תחבורה, דיור, תקשורת ואנרגיה; פיתוח המערכת הפיננסית ושוק האשראי; טיוב הרגולציה ושימוש בטכנולוגיה לייעול עבודת הממשלה. "הדברים בישראל רצים מאוד מהר ובאופן אינטנסיבי", אמר הנגיד ירון בראיון, "ויחד עם זאת, אני מרגיש זכות מאוד גדולה, אחריות מאוד גדולה, ואני חושב שאני במקום הנכון".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.