ארנון צוקרמן

בין הים לטלוויזיה

ארנון צוקרמן נולד ב-1934 בחיפה. חייו המוקדמים סבבו סביב הים והנמל. בילדותו למד בבית הספר הימי שבחיפה ולאחר מכן התגייס לחיל הים. במהלך שירותו הצבאי השתתף צוקרמן במבצע סיני שנועד להביא לשמירה על מיצרי טיראן.
צוקרמן עבר לירושלים ב-1957 לצורך לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית, שם הוא השלים תואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה, ותואר שני במנהל עסקים.

כבר במהלך לימודיו הועסק צוקרמן במשרד האוצר, ובראשית דרכה של הטלוויזיה הישראלית הוא הועסק על ידי רשות השידור בתור סגן מנהל כללי למנהל ועסקים.

ארנון צוקרמן"עשיתי שינויים בכל מקום שהייתי בו"

למרות שתחום עיסוקיו ולימודיו המוקדמים לא הצביעו לכיוון תחום התקשורת או הקולנוע, צוקרמן התברר כאחת הדמויות החשובות ביותר לטלוויזיה הישראלית. ב-1969, כחלק מעבודתו ברשות השידור הוא היה שותף מרכזי בהקמתו של הערוץ הראשון (ידוע גם כערוץ 1), אשר למשך כמעט 20 שנה היה הערוץ השידור היחיד בישראל.

תוך תקופה קצרה התבררו כישרונותיו של צוקרמן בכל הנוגע לניהול טלוויזיוני, ובין השנים 1973-1979 הוא ריכז את שידורי הערוץ הראשון, ועבד לצד מוטי קירשנבאום, דן שילון, ואלכס גלעדי. אברהם קושניר, הכתב הראשון לענייני כלכלה של הערוץ, אמר על צוקרמן שהוא "היה מנהל הטלוויזיה הראשון שבאמת הבין מה זו עיתונות". בנוסף לניהול הערוץ צוקרמן גם יזם את ההפקה של תכנית הטלוויזיה "ניקוי ראש", אשר זכתה בפרס ישראל והייתה תכנית הטלוויזיה הסאטירית השנייה בישראל.

בתום שנות ה-70 פרש צוקרמן מהטלוויזיה והחל להרחיב את אופקיו. בין השאר, הוא הקים את חברת ההפקה "רימון תקשורת". כמו כן, הוא הפיק סרט דוקומנטרי ומספר סדרות אשר שודרו ברחבי בעולם, חלקן בשיתוף עם רשתות BBC ו-ABC.

הרחבת אופקים

עם הצטרפותו לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב ב-1985, צוקרמן הרחיב את תחום השפעתו על יוצריה העתידיים של הטלוויזיה והקולנוע הישראלי. ב-1986, למשל, בשיתוף עם סטודנטים, ייסד את הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, אשר כיום מהווה אחד משני הפסטיבלים הרשמיים של CILCET, האיגוד הבינלאומי של בתי ספר לקולנוע וטלוויזיה. צוקרמן אף תפס מקום יותר מרכזי בעולם האקדמי ב-1986 עם מינויו לדיקן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב והקמתו של החוג הבינתחומי באמנויות.

מעורבותו של צוקרמן בפוליטיקה ובמציאות החיים בישראל לא פסקה עם הצטרפותו לאקדמיה. ב-1991, במלחמת המפרץ הראשונה, הוא גויס לצה"ל על מנת לשרת כאחראי על תיאום הפעולות של המדיה האלקטרונית בישראל, ולסייע ישירות לדובר צה"ל. כמו כן, ב-1996 הוא עמד בראש ועדה אשר בחנה את עתיד השידור הציבורי בישראל, לבקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בנוסף, מומחיותו של צוקרמן נדרשה לא רק בישראל אלא גם מחוץ לה. בין השנים 1991-1996 הוא שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק, כראש הקתדרה שנתרמה על ידי ארגון השידור של טוקיו, יפן, לשידור בינלאומי, וכראש הקתדרה לשידור הציבורי באקדמיה לשידור במונטריי, שווייץ. כמו כן, צוקרמן היה חבר ועדת התכניות של ארגון השידור האירופי (EBU), חבר ההנהלה של הארגון הבינלאומי לבתי ספר לקולנוע וטלוויזיה, חבר במועצת הפיס לתרבות ואמנות, ובין השנים 2003-2012 כיהן כנשיא בית הספר בצלאל שבירושלים.

איפה הוא היום

לאורך השנים צוקרמן כתב מאמרים רבים בכל הנוגע למדיה ותקשורת ישראלית וגלובלית, עכשווית והיסטורית, פוליטית ותרבותית, ועוד. בין השאר, הוא פרסם את הספר "טלוויזיה גלובלית" (1999) העוסק בנושאים אלו ובכל הקשור בהשפעתה וחשיבותה של התקשורת הטלוויזיונית.

צוקרמן מתגורר כיום ברמת השרון עם אשתו, מירי צוקרמן, ולו שלושה ילדים מנישואיו הראשונים, ביניהם איש הטלוויזיה, עידו צוקרמן, ובת אחת מנישואיו הנוכחיים.