מלכה האס

ראשית חייה

מלכה האס נולדה ב-1920 בברלין, שם נהנתה מילדות עשירה בחוגים, ספרות וטיולים. זיכרונות ילדותה עשירים בחוויות בחיק הטבע, מה שעתיד להשפיע על מפעל חייה. "יצאנו לטיול לאזור האלפים", היא מספרת, "אני ואחי ורנר ישבנו למרגלות עץ אלון ענק, ובין שורשיו בנינו דירה מחומרי טבע ומכל מיני צמחים, פירות וענפים שמצאנו ביער".

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עלתה האס לישראל, והיא בת 15. היא מספרת שעם עזיבת הרכבת את התחנה זרקה את הכריך הלא כשר שהיה לה מהחלון. שלושה חודשים אחרי עלייתה לארץ היא גם הפסיקה לקרוא ולדבר גרמנית, "מתוך עקרון", ובכך סימנה את תחילת דרכה החדשה בארץ ישראל.
בהגיעה לירושלים הצטרפה ללימודים בבית צעירות מזרחי, שם זכתה להתחנך על ידי פרשנית המקרא, נחמה ליבוביץ'. שנתיים לאחר מכן הצטרפה לקבוצת צעירים שב-1939, ימי חומה ומגדל, הקימו את קיבוץ שדה אליהו. האס החליטה שברצונה להיות המחנכת הראשונה בקיבוץ ופנתה ללמוד בסמינר הקיבוצים.

גישה חינוכית פורצת דרך

האס רכשה כישורים רבים וידע נרחב דרך לימוד עצמי, ללא היעזרות במסגרות ומבלי לרכוש תארים פורמליים. ב-1942 הקימה את גן הילדים הראשון בקיבוץ, ואת שיטתה החינוכית פורצת הדרך היא פיתחה לאורך שנים רבות. שיטת החינוך של האס השתרשה בלב התרבות הקיבוצית וכיום היא ידועה בתור "חצר הגרוטאות". שיטה זו בנויה על עיקרון לפיו התפתחות הילד כרוכה בהתנסות מעשית. היא מאמינה שלילדים יש צורך עצום במגע עם חומר ממשי ועם הדברים האמיתיים של החיים. מהי חצר הגרוטאות? כשמה כן היא. מדובר בחצר משחקים המלאה בחומרים ופריטים שכבר אינם בעלי ערך עבור חברי הקיבוץ. בחצר אפשר למצוא טרקטורים ישנים, מכונות כביסה, רהיטים למיניהם, בדים, כלי מטבח, חומרי צבע ועוד. הסיבה להצלחת השיטה החדשנית של האס טמונה בכך שגישה זו מעודדת את היצירתיות ואת הדמיון של הילדים, כמו גם אינטראקציה מתמדת המלווה בעשייה ובבנייה משותפת.

מלכה האס (צילום: גליה בראור, mynet)
מלכה האס

מה פתאום קשקושים

על פי תפיסת עולמה של האס ילדים הם חלק אינטגרלי מכל מערכת חברתית. זה לא מפתיע, אם כך, שהיא מתנגדת נחרצות לביטוי "הגיל הרך". "מה כל כך רך בגיל הזה?" היא אומרת, "זה גיל קשה מאוד". עיסוקה של האס בעידוד יצירתיות ודמיון לא פסק עם המצאתה של חצר הגרוטאות. בין השנים 1961 ו-1999 לימדה האס בסמינר אורנים, שם פיתחה קורס ייחודי בשם "חינוך בילדות המוקדמת". חלק נכבד מגישה זו קשור באמנות הציור המהווה לתפיסתה דרך התבטאות ייחודית, המאפשרת לילדים חופש ביטוי כמו גם עיבוד מחשבות וחוויות. בביתה של האס ישנם כ-250,000 ציורי ילדים, ממוינים כולם על פי שמות ומחזורים. זהו אוסף יחיד במינו של ציורים שעשו ילדי הקיבוץ. גישותיה החינוכיות של האס אינן תואמות את תורות החינוך המוסרתיות. "הכוח שלי הוא לא בערוצים הרשמיים", היא אומרת, ואכן השפעתה מרחיקת לכת בהרבה ממה שכל ערוץ חינוך רשמי יכול לאפשר.

פרסים והוקרה

אמנם כבר הזכרנו באתר מובילים מעולם החינוך, אך על מפעל חייה, זכתה האס להוקרה רבה. ב-2010 קיבלה את פרס מפעל החיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך, וכן זכתה ב"אות יקירת המכללה" של מכללת עמק יזרעאל.
רעיונותיה מתועדים במספר רב של ספרים וחוברות הדרכה שפרסמה לאורך השנים, ביניהם "ילדי הגן והחצר", "אמא תראי, זה אמיתי – חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת" ו"ביתן הציור: ילדים מבטאים רגשותיהם בצבע וקו".

חיים אישיים

האס נשואה לקלוֹני האס ולהם שלושה ילדים, הבכור בהם הוא פרופסור אלישע האס. בתשובה לשאלה מה הפך אותה מהילדה שנולדה בברלין למי שהיא היום עונה מלכה האס: "יכולת הסקרנות הבלתי נלאית, חיפוש המשמעות בכל דבר והיכולת לעשות מכל דבר משמעותי עבורך אינטגרציה באישיות בתוך קהילה, המעודדת את כל זאת".