איילת שקד

ראשית הדרך

איילת שקד נולדה ב-7 במאי 1976; הוריה הם אריאלה ומנשה בן שאול. אימה, ילידת הארץ, הייתה מורה לתנ"ך ונפטרה כשאיילת הייתה בת 23, ואביה, יליד עיראק, הוא רואה חשבון ואיש עסקים. לאיילת אח אחד. שקד למדה בתיכון עירוני ד' והדריכה בתנועת הצופים . במסגרת שירותה הצבאי הייתה מש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת חטיבת גולני. את הקרירה המקצועית שלה פתחה כמהנדסת מחשבים ומנהלת שיווק בסניף הישראלי של חברה אמריקאית, וזאת לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל. בשנת 2004 נישאה לאופיר שקד, חבר קיבוץ ששירת כמדריך קורס טיס וטייס קרב. השניים מתגוררים כיום בתל אביב והם הורים לשני ילדים, בן ובת.

תחילתה של קרירה 

בשנים שבהן כיהן אהוד אולמרט בתפקיד ראש הממשלה מטעם מפלגת קדימה, ניהלה איילת שקד את לשכתו של בנימין נתניהו, שהיה אז יו"ר האופוזיציה. בשנים האלה גייסה את נפתלי בנט, ומאוחר יותר בשנת 2008 במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' חברה איתו לשיתוף פעולה במיזם לאירוח משפחות מעוטף עזה. משם המשיכו השניים להקמת התנועה 'ישראל שלי' שבראשה עמדה עד לשנת 2012. קולה של איילת שקד נשמע לראשונה בערוצים הפוליטיים כאשר מחתה כנגד החלטת בנק לאומי למכור את חברת הנדל"ן לקבוצת משקיעים פלסטיניים, החלטה שממנה חזר מאוחר יותר הבנק. כמו כן בשנת 2010 הביעה מחאה כנגד השחקן דביר בנדק שתקף את דבריה של שרת התרבות, אז לימור לבנת, בנושא ההתנגדות של האומנים להופיע באריאל.

מטביעה את חותמה על הציבור הישראלי

איילת שקד רתמה את קרובי משפחת פוגל לאחר שבני המשפחה נרצחו, וקיבלה את הסכמתם להפיץ תמונות קשות מהאירוע בתקשורת. את החלטתה הסבירה אז: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למילים". "גלי צה"ל – סכין בגב החיילים" היה קמפיין נוסף שהובילה בשנת ,2011 ונועד להעיר את תחנת הרדיו לשלב גם שדרנים בעלי דעות ימין, ולמנוע ראיונות עם אנשי החמאס בעת מלחמה. באותה שנה יזמה קמפיין כנגד תופעת המסתננים מאפריקה לישראל. היא הצדיקה מחאה זו בכך שטענה שהמסתננים מהווים סכנה לציבור היהודי ועשויים לגרום לנזק כלכלי. כמו כן היא דרשה לנקוט בהליכים נוקשים כנגד התופעה.

פעילות פוליטית

למשך תקופה קצרה מינואר 2012 פעלה שקד במסגרת מפלגת הליכוד בסניף בקריית ארבע ובצפון תל אביב, אך בתום שישה חודשים הצטרפה לנפתלי בנט והתמודדה לרשימת 'הבית היהודי'. בבחירות לפריימריז נבחרה למקום השלישי ברשימה, ולאחר איחוד המפלגה עם 'האיחוד הלאומי' הוצבה במקום החמישי. בבחירות לכנסת זכתה המפלגה ב-12 מנדטים נכנסה איילת שקד לתפקידה כחברת כנסת, ופעלה רבות בתחומים שונים: למען יונתן פולארד, למען חיילי המילואים, בבעיית המסתננים, עידוד הקריאה בישראל ועוד. איילת שקד האשימה את שר החוץ האמריקאי ג'ון קארי בצביעות, כאשר במשא ומתן שהתנהל בין ישראל לבין הפלסטיניים בשנת 2013, לחץ על ישראל לשחרר מתנקשים שלטענתה סכינו את ביטחונם של תושבי ישראל, בזמן שארה"ב התנגדה למדיניות שכזו, וכהוכחה לכך הציגה את התנגדותם לשחרר את יונתן פולארד.היא פעלה למען אישור חוק היסוד בשיתוף עם אורית סטרוק ויריב לוין, שבו עוגן בחוק היסוד החובה לערוך 'משאל עם' במקרים שבהם נידון הסכם הכולל מסירה של שטחי מדינת ישראל. החוק אושר בכנסת בשנת 2014. בשנת 2018 פרשה עם נפתלי בנט מהמפלגה, והם הקימו יחד את מפלגת הימין החדש, שבראשה הם עומדים. שקד עמדה בראש הוועדה לשיווין בנטל שמטרתה הסדרת נושא גיוס החרדים לצבא ושילובם בשוק העבודה במשק הישראלי. במרץ 2014 אושרו החוקים, שעליהם עמלה הוועדה במשך שבעה חודשים.

שרת המשפטים

במאי 2015 מונתה לתפקיד שרת המשפטים. מאז מצטרפים להישגיה מהלכים שונים, כמו; התווית הסדר פשרה שתרם לסיום שביתת הפרקליטים, יוזמה לבניית תוכנית לוחמה משפטית כנגד ארגונים ופעילים המחרימים את מדינת ישראל, לצד ציפי לבני יזמה תיקון לחוק העונשין שאושר על ידי הכנסת, וקובע שניתן לגזור עונש של עד עשר שנות מאסר על אדם שיידה אבנים על כלי רכב, גם אם לא קיימת הוכחה על כוונתו לפגוע, וגזר דין של עד עשרים שנים על מי שהוכח שהייתה לו כוונה לפגוע. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2016 הביאה לסיומו של הליך החקיקה לחוק המאבק בטרור, שמהותו החמרת העונשים על עבירות טרור. באותה שנה בפעילות משותפת עם נפתלי בנט הביאה להסדרת חוק ההתיישבות ביהודה ושומרון. לפעולות אלה הצטרפו מהלכים משמעותיים רבים כמו מינויים של שופטים, סמכויות שיפוט מנהליות ועוד.

שרת המשפטים אילת שקד