קרן מור

קרן מור היא שחקנית ישראלית עטורת פרסים, הידועה בהופעותיה הקומיות והדרמטיות בשורה של תפקידים בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון.

פרטים ביוגרפיים

קרן מור (במקור מורנו) נולדה בשנת 1964 בבת ים וכבר מגיל צעיר נהנתה להצחיק את הסובבים אותה. במהלך שירותה הצבאי למדה משחק בסטודיו למשחק של ניסן נתיב. כיום היא נשואה לשחקן מנשה נוי ולשניים שני ילדים, נעמי ודויד.

מור נוהגת לשמור בקנאות רבה על פרטיותה ורוב הראיונות שהיא מעניקה לתקשורת מתמקדים בפרוייקטים בהם היא מעורבת ולא בחייה האישיים. עם זאת, את דעותיה הפוליטיות היא לא מסתירה: כך למשל הגיעה באוגוסט 2018 להפגנה נגד חוק הלאום בתל אביב, ובהמשך אותה שנה הייתה בין אנשי הקולנוע שחתמו על מכתב הקורא לראש הממשלה נתניהו לשקול מחדש את הפגיעה בחופש הביטוי במסגרת חקיקת חוק הנאמנות בתרבות.

הקריירה בעולם המשחק

לאחר סיום לימודי המשחק החלה קרן מור את דרכה כשחקנית על המסך הגדול. תפקידה הראשוןהיה בסרט "אבא גנוב" בשנת 1987, ולאחר מכן שיחקה בסרט "ברלין ירושלים" (1989), "שורו" (1990) ובסרטים "מרק עוף", "כבלים" ו"קופסה שחורה" (1992). היא הופיעה במספר תפקידים גם בטלוויזיה, בתכניות "העולם הערב" ו"זהו זה!" – אולם הפריצה המשמעותית לתודעת הקהל הייתה כאשר נבחרה לשחק בסדרת מערכונים סאטירית חדשה עם עליית ערוץ 2 החדש בשנת 1993: "החמישייה הקאמרית".

מור הייתה הצלע הנשית של לצד ארבעה גברים בתכנית בידור מסוג שטרם נראה עד אז על המסך הקטן, לעיתים לא מובנת ולעיתים פרובוקטיבית. מור עצמה זכורה כקומיקאית הראשונה שאמרה בשידור מילים גסות וקללות שעד אותה עת לא נהוג היה לומר בסיטואציות כאלה, ומערכונים בהשתתפותה נותרו עד היום קאלט תרבותי שמצוטט על ידי רבים, כמו "גם באירופה הוא היה סקפטי" ואחרים.

העבודה המשותפת עם יתר חברי החמישייה הקאמרית הולידה גם סרט קולנוע, "כלבים לא נובחים בירוק" (1996) בו שיחקה מור תפקיד ראשי. התכנית ירדה מן המסך בשנת 1997, אולם געגועיי הקהל והכימיה עם יתר השחקנים, לרבות מנשה נוי (לימים בעלה ואב ילדיה) הביאה ליצירת סדרת טלוויזיה דרמטית אחרת, "הבורגנים". במקביל שיחקה גם בסרטים נוספים, כמו "פתיחה 1812" (1997) שנכתב ובוים על ידי מנשה נוי; "ביפ" (1997), "יום יום" (1998), "עלילה" (2003), "שנת אפס" (2004), "שבעה" (2008) ועוד.

בשנת 2004 חזרה מור לטלוויזיה עם תכנית המערכונים "קצרים", לצד יובל סגל ושחקנים נוספים. התכנית זכתה להצלחה וקרן עצמה קטפה את פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בשנים 2005, 2007 ו-2009. מור וסגל גם נבחרו בהמשך על ידי חברת כרטיסי אשראי לשמש כפרזנטורים וסדרת הפרסומות בכיכובם המשיכה לרוץ מספר שנים נוספות, כאשר בהמשך הצטרף אליהם הסטנדאפיסט שחר חסון כצלע נוספת. בנוסף לאורך השנים הייתה מור פרזנטורית של מספר רשתות אופנה.

מור לא זנחה גם את בימת התיאטרון, ובמהלך הקריירה הענפה שלה שיחקה בשורה של הצגות, לרבות "סינדרום ירושלים" ו"נישואי פיגארו" בתיאטרון חיפה (1988); "טרטיף" בהבימה (1989), "הזוג המוזר" בבית ליסין (1991), "אחים לנשק" בתיאטרון ב"ש (1991) – ובעיקר בתיאטרון הקאמרי, החל מ"בית העלים הכחולים" (1992), המשך ב"מבקר המדינה" (1996) ועד "המאהב" (2012).

בשנת 2014 לקחה "חופשת לידה מתיאטרון הקאמרי" כהגדרתה, מתוך מטרה לקחת חלק גם בפרוייקטים עצמאיים. אחד מהם, יחד עם חברתה השחקנית יובל שרף, היה הצגה עצמאית בשם "רילוקיישן" שעלתה בשנת 2015 על בימת זאפה תל אביב. בסופו של דבר חזרה אל תיאטרון הקאמרי והמשיכה לשחק במסגרתו, למשל בהצגה "מיזרי" (2019) וכן השתתפה בתכניות נוספות בטלוויזיה כמו "יום האם", "הפסיכולוגית", "קופה ראשית" ו"שב"ס".

בנוסף לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה שקיבלה על משחקה הקומי ב"קצרים" שצוין לעיל, מור זכתה לאורך הקריירה גם בפרסים נוספים, ביניהם פרס התיאטרון הישראלי (1995), פרס מסך הזהב (2002), פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה (2016) ועוד.