שמחה בלאס

איך הכל התחיל?

שמחה בלאס נולד בוורשה בשנת 1897, הוא קיבל חינוך חסידי ולמד לימודי קודש, ורק בגיל 17 החל בלימודי מקצועות ריאליים. ולא סתם התחיל – אלא גם התקבל לטכניון על שם וולברג ורוטבנד בוורשה ועשה חיל בלימודיו. אבל לימודיו נפסקו בשנת 1918, עם סיום מלחמת העולם הראשונה והקמת הרפובליקה הפולנית השנייה, בשל גיוס מתנדבים צעירים לצבא.

בתחילת 1919 נקרא בלאס לצבא הפולני, ושם המציא מכשיר למדידת עוצמות הרוח וכיוונה. בזכות המצאה זו שסייעה מאוד לפעילות הצבא, קיבל בלאס אישור להשלים את שנתו השלישית בטכניון בד-בבד עם השירות הצבאי. באותה עת התרחשה המלחמה הפולנית-סובייטית, וכאשר הצבא האדום התקדם עד גבול ורשה, היה בלאס בין אלפי החיילים היהודים אשר נכלאו במחנה הסגר ביבלונה. הכליאה התרחשה בגין תעמולה אנטישמית, בה נטען שהיהודים מסייעם לקומוניסטים. הוא שוחרר לאחר שלושה שבועות של הסגר, ובשנת 1920 הצליח לסיים את השנה הרביעית בטכניון.

ציוני בלב ובנשמה

הציונות זרמה בדמו של שמחה בלאס מינקות, והוא הקדיש לה חלק גדול מחייו. הוא השתתף במשמרות הגנה על יהודים, פעל למען פועלי ציון ואף נבחר למרכזה של תנועת "החלוץ" בפולין. עם סיום הלימודים רצה לעסוק בפיתוח פרויקטים מתוך מחשבה על החיים בארץ ישראל. הפרויקט העיקרי שבהם היה מכונת שתילה, וזאת לאחר שהבין כי הסינים מצליחים להגדיל את כמות החיטה שלהם על ידי כך שהם שותלים אותה ולא זורעים אותה. הוא קיבל עידוד וסיוע מאנשי מקצוע ושליחים יהודים וישראלים, בהם דוד בן גוריון. המכונה אמנם נוסתה בישראל ובמדינות נוספות בעולם, אולם בסופו של דבר נכשלה בגלל עלויות גבוהות.

לאחר שהגיע לארץ החל בלאס לעסוק בתכנון ובהקמה של מפעלי מים. התוכנית הראשונה היתה פיתוח אמת מים לקיבוצי עמק הירדן, והיא אכן הצליחה להפחית את עלויות המים ולהגדיל את כמותם. בזכות ההצלחה הפך משרדו של בלאס למשרד הראשי לתוכניות מים עבור ההתיישבות העובדת, והיתה לו עבודה רבה. בשנת 1937, כאשר הוקמה חברת "מקורות" בהובלת המשרד, כיהן בלאס כמהנדס הראשי של החברה.

מוביל המים

בשנת 1943 הגיש בלאס את תוכניתו המפורטת להקמת מוביל המים הארצי. בסופו של דבר המוביל הארצי שהוקם לאחר קום המדינה עבר בתוואי מאוד דומה לזה שהציע בלאס, רק שבמקום בקעת הירדן בה היו יישובים ערביים, הוא עבר דרך רצועת החוף, שהיתה תחת שליטה ישראלית.

לאחר קום המדינה החליט שמחה בלאס לסגור את משרדו הפרטי והקים את אגף המים במשרד החקלאות. במסגרת פעילותו באגף הוא דאג לכך שיגיעו מים גם לאילת ופיתח את תוכנית ייבוש החולה. בשנת 1952 סיים את תפקידו במשרד ומונה לתפקיד יועץ הממשלה לענייני מים.

טיפה טיפה

בשנת 1956 יזם שמחה בלאס, ביחד עם בנו ישעיהו, את הרעיון לפתח שיטת השקיה בטפטוף. פיתוח זה נבע מתצפית שערך בלאס, ולפיה עצים מתפתחים בצורה טובה יותר כשהם נמצאים ליד מקור מים שנביעתו קטנה ונקודתית. כך עלה במוחו הרעיון לייצר צינור ועליו מספר טפטפות שיטפטפו מים בכל מקום בו נמצא צמח או עץ. על סמך רעיון זה המציאו בלאס ובנו את הטפטפות שכיום מותקנות בכל גינה ופארק ציבורי. אין ספק שהמצאה זו היתה מהפכה בפני עצמה, אשר תרמה הן לחיסכון במים והן להגדלת היבול. בהמשך הוקם מפעל "נטפים", אשר החל בייצור מסחרי של טפטפות על סמך רעיונו של בלאס.

בלאס נפטר בשנת 1982, כשהוא משאיר אחריו מורשת ארוכה של רעיונאות, יזמות ומים.

צילום של שמחה בלאס ואריק ג'ונסטון
שמחה בלאס והשליח המיוחד של הנשיא אייזהאוור אריק ג'ונסטון (תמונה: ויקיפדיה)