ויקי קנפו

ההתחלה

ויקי קנפו נולדה בשנת 1960 בעיר לוד. כשהיתה בת שנתיים הוריה התגרשו ועד שאביה נישא בשנית היא התגוררה אצל סבתה. רק כשהיתה בת 12 הבינה שבת הזוג של אביה אינה אמה האמיתית, והחלה במסע משלה – למצוא את אמא. כשהיתה בת 16 הגיע מכתב מאמא שלה שגרה אז במצפה רמון. ויקי התעקשה לקרוא ואז אמרה לאביה שהיא נוסעת לראות אותה. היא קיבלה 20 לירות משכן, עלתה על אוטובוס והגיעה לבית אמה. לאחר שבוע בן הזוג של האם ניסה לגעת בה אבל אימה של ויקי העדיפה לא להתעמת איתו בעניין כדי לא לסכן את הקשר. ויקי החליטה לעזוב וחזרה להתגורר אצל סבתה. את הלימודים היא לא סיימה ורק כעבור 20 שנה, במסגרת קורס להשלמת השכלה של משרד התעסוקה – השלימה 12 שנות לימוד. אין ספק שכבר כילדה היתה קנפו מאוד דעתנית וידעה מה היא רוצה, תכונות שאפשרו לה לארגן את צעדת המחאה שנים לאחר מכן.

קווים לדמותה

ויקי קנפו היא פעילה חברתית אמיתית, כזאת שהולכת עם האמת שלה – תרתי משמע ועד הסוף. כאם חד הורית הנהיגה קנפו את מאבק האימהות החד הוריות בשנת 2003, נגד קיצוץ הקצבאות שיזם בנימין נתניהו, שר האוצר דאז. הקצבאות קוצצו לצורך הפחתת ההוצאות הממשלתיות בתחומי הסעד והרווחה, דבר שפגע מאוד בשכבות החלשות בכלל ובאימהות החד-הוריות בפרט.

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם

ויקי קנפו במהלך הצעדה שלה
צועדת. ויקי קנפו (קרדיט: nrg, פלאש 90)

אז היא התחילה ללכת. זה היה ב-2 ביולי 2003. ויקי קנפו יצאה בהליכה מביתה שבמצפה רמון כשדגל ישראל בידה, עם יעד ברור: משרד האוצר בירושלים. היא צעדה במשך שבוע, 205 קילומטרים והיא לא הלכה לבד. לאורך הדרך הצטרפו אליה אימהות חד הוריות נוספות ובתום המסע, כשהגיעו לאיזור משרדי הממשלה הצטרפן קנפו וחברותיה למאהל מחאה של אימהות חד הוריות אשר הוקם ליד משרד האוצר. הצעדה של ויקי קנפו קיבלה סיקור עצום בתקשורת והביאה פרסום למאבק. כך הפכה למלכה הלא מוכתרת של האימהות החד-הוריות ושל השכבות החלשות. מאבקה של קנפו היכה גלים וגרם גם לנציגי הנכים והקשישים להצטרף אל מעגל המחאה כנגד הגזירות. המאבק זכה לשמות כמו "מהפיכת יולי" ו-"מרד העניים", וזכה לתמיכה גורפת מצד אישים, עמותות וגופים שונים.

למרות כל הרעש המאבק צלח בצורה חלקית בלבד, שכן בנימין נתניהו עשה מעט ויתורים – אך לא שינה את המצב באופן מהותי. כתוצאה מכך רצו חלק מהאימהות החד-הוריות להפוך את המחאה למחאה אלימה, אולם קנפו בחרה שלא לרדת לפסים אלימים, וחזרה לביתה עם תקווה שבסופו של דבר המצב ישתפר. בעקבות הצעדה הפכה ויקי להיות ה"גורו" של האימהות החד הוריות

הולכת על זה בגדול

ב-1.11.2016 שינסה קנפו שוב מתניים, ויצאה לצעדה נוספת מתוך מטרה להשיג "תקציב דו-שנתי עם תיקון חברתי", כלומר, לשפר את קצבאות העוני. הצעדה יצאה הפעם מבית ראש הממשלה שבקיסריה לכיוון הכנסת, אולם היא הופסקה לאחר מספר שעות על ידי המשטרה מחשש לסיכון חיים.

אמנם המהלכים בהם נקטה קנפו לא הובילו למטרות אליהן היא שאפה, אבל אין ספק שהייתה לה ועדיין יש לה השפעה אדירה על השיח הציבורי. היא מזכירה לאנשים את זכויותיהם ואת יכולתם להאבק למענן. ויקי קנפו מזכירה לנו שאם אנחנו רוצים שמשהו יישתנה, עלינו לעשות מעשה ולא לתת לתסכול לנצח. כמו שאמרו לנו כשהיינו קטנים – מנסים ומנסים, עד שמצליחים.