top of page

אריה מרגי

אריה מרגי

אריה מרגי הוא יזם ואיש עסקים, ממייסדי חברת אם-סיסטמס (M-Systems), פליופס (Pliops) וחברות מצליחות אחרות. מרגי הוא משקיע אנג'ל במיזמים ישראליים, שבין היתר השקיע בעבר בחברות שעשו אקזיטים מוצלחים כגון Active Path ו-XtremIO.

תחילת הדרך

אריה מרגי נולד בשנת 1961 במרוקו ועלה עם הוריו לישראל כשהיה בן 3. הוריו היו סוחרים שבנו את עסקיהם במו ידיהם, ושנים לאחר מכן סיפר מרגי בראיון כי הם אלה שנתנו לו את הכוח לעשות דברים במו ידיו ולהתמודד עם אי הוודאות שבפתיחת עסק.

כבר מנעוריו נמשך מרגי לתחום האלקטרוניקה ובהמשך למחשבים. הוא למד לתכנת, ושהיה בגיל 16 בערך, החל לבנות משחקי מחשב ולמכור אותם מדלת לדלת. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים בתפקיד שכלל אחריות על יחידת מחשב שנבנתה במקור באנגליה. כאשר היחידה בה שירת התקשתה להשיג חלקי חילוף ליחידת המחשב הזו, היה זה מרגי שבנה עבורה התקן זיכרון עם סוללה חזקה יותר, שהחזיקה מעמד גם שנים רבות אחר כך.

בשנת 1985, לאחר שחרורו מהצבא, נרשם מרגי ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון, אותם סיים בהצטיינות ב-1989. יחד עם דב מורן, שפגש במהלך שירותם הצבאי המשותף בחיל הים ושמר איתו על קשר לאורך השנים, ייסד את העסק הראשון: חברת אם-סיסטמס.

אודות חברת אם-סיסטמס

אריה מרגי ודב מורן הקימו את אמ-סיסטמס בשנת 1989 כשהם שואבים השראה ממוצרי הפלאש שהושקו על ידי אינטל בשנה שלפני כן. המטרה והחזון של אם-סיסטמס היו לקנות התקני מחשב שיתבססו על זיכרונות פלאש. דב מורן היה מנכ"ל אם-סיסטמס ומרגי היה תחילה המנהל הטכנולוגי ובהמשך גם ניהל את תחומי השיווק והפיתוח העסקי. בשנת 1993 הונפקה החברה בנאסד"ק.

במסגרת פעילותה של חברת אם-סיסטמס הושקו המצאות רבות שחלקן שינו משמעותית את פניו של תחום המחשבים. אחת מההמצאות הידועות ביותר של החברה הייתה הדיסק און קי, כונן פלאש בטכנולוגיית USB שהחליף את הדיסקט והתקליטורים המיושנים והפך לפופולרי ביותר בתחילת המאה. מרגי עצמו היה האדם מאחורי המצאה ששמה אולי פחות מוכר לציבור הרחב, TrueFFS, שהייתה למעשה התקן פלאש ששימש ככונן קשיח לכל דבר. פיתוחים אחרים של החברה נמצאים בשימוש בטלפונים סלולריים.

בשנת 2006 נרכשה אם-סיסטמס ע"י המתחרה העיקרית שלה, SanDisk בתמורה ל-1.55 מיליארד דולרים. גם לאחר הרכישה המשיכה החברה את פעילותה, ובאוקטובר 2015 נרכשה SanDisk על ידי וסטרן דיגיטל. כיום החברה ממשיכה את פעילותה כמרכז הפיתוח של חברת וסטרן דיגיטל ופועלת ממשרדיה בכפר סבא. בשנת 2018 קיבלו אריה מרגי ושותפו דב מורן פרס מפעל חיים מטעם (Flash Memory Summit) עבור החדשנות שהביאו לתחום הסלולר, מערכות והתקני פלאש.

הצלחה רודפת הצלחה

בשנת 2007 היה מרגי שותף להקמת חברה בשם ActivePath, שעסקה בפיתוח מערכת המאפשרת קיום של תקשורת רב ערוצית ואינטראקטיבית בין ארגונים לבין לקוחותיהם. בשנת 2012 בוצע מיזוג של חלק מ- ActivePath עם חברה אמריקאית אחרת, PowerInbox. החלק של ActivePath שנותר מחוץ למיזוג שמר על שם החברה והמשיך באופן עצמאי ב-2013.

הפלטפורמה שפיתחה ActivePath מאפשרת לעסקים ולארגונים (לרבות בנקים, מוסדות פיננסיים, שירותי בריאות ועוד) ליצור בקלות ובמהירות תוכן שמבוסס על HTML ולשלוח אותו כדואר אלקטרוני אינטראקטיבי, אישי ומאובטח. בפברואר 2013 הוכרז כי חברת Broadridge האמריקאית, המפתחת תוספי תוכן למיילים, רוכשת את ActivePath הישראלית. סכום העסקה לא פורסם, אולם ניתן לשער את היקפו לאור העובדה שקדם לכך גיוס הון של 10 מיליוני דולרים על ידי משקיעי ActivePath.

בשנת 2009 חבר מרגי למספר שותפים נוספים מתחום ההייטק שייסדו יחד את חברת XtremIO. החברה פיתחה מערכת זיכרון ארגוני המתבססת על טכנולוגיית פלאש, שמאפשרת לארגונים גדולים לאחסן מידע מצטבר ולשלוף נתונים בקלות ובפשטות בכל רגע נתון. לעומת הטכנולוגיה שהייתה בשימוש למטרה זו עד אותה עת (דיסקטים ותקליטורים), המערכת של XtremIO נעזרה בזיכרונות פלאש אלקטרוניים ואפשרה האצה משמעותית הן באחסון והן בשליפת המידע.

בשנת 2012, כאשר פיתוח המערכת לא הושלם עדיין, כבר נרכשה XtremIO על ידי חברת EMC האמריקאית (שנרכשה בהמשך על ידי חברת DELL). החל משנת 2013, כשהושלם הפיתוח, אלפי חברות מתחומים מגוונים בכל רחבי העולם עושים שימוש במערכת של XtremIO באופן יעיל ומואץ, לרבות חברות ידועות כמו מיקרוסופט, תאגיד התקשורת הבינלאומי AT&T, חברת הקפה סטארבקס ואחרות.

בשנת 2017 היה אריה מרגי ממקימי חברת Pliops, יחד עם מומחים נוספים שהגיעו מאם-סיסטמס ו-XtremIO. מרגי היה גם יו"ר החברה. החברה מפתחת כרטיסי עיבוד נתונים ומתכננת לשנות את המבנה של מערכי האחסון בבסיסי נתונים גדולים. כשהטכנולוגיה שלה מוגנת בלא פחות מ-8 פטנטים שונים, החברה פיתחה פתרון חומרה המאפשר האצה של פי 100 במהירות הגישה לזיכרון מבלי להחליף תשתיות כוננים קיימות. 

328 צפיות0 תגובות
bottom of page