קרנית פלוג
קרנית פלוג היא כלכלנית ישראלית, לשעבר נגידת בנק ישראל. נחשבת לאחת מן הנגידים המוצלחים בעולם, על אף (ואולי בזכות) עמדותיה המנוגדות לאלה של שר האוצר בתקופת כהונתה.
תחילת הקריירה
קרנית פלוג נולדה בשנת 1955 בפולין. כשהייתה בת שלוש, עלתה עם הוריה לישראל. פלוג גדלה והתחנכה בירושלים, וסיימה את לימודיה לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית בהצטיינות. בשנת 1985, השלימה גם דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
עוד לפני שהשלימה את לימודי הדוקטורט כבר הצטרפה פלוג אל קרן המטבע הבינלאומית בתפקיד כלכלנית, ובשנת 1988 שבה ארצה והחלה לעבוד בבנק ישראל. במסגרת תפקידה ביצעה שורה של מחקרים בנושאים כמו שוק העבודה ומאקרו-כלכלה, ובפרט בתחומי שכר מינימום, קליטת עלייה וקו העוני בישראל. בשנות התשעים, עזבה את בנק ישראל לטובת תפקיד כלכלנית מחקר בכירה במוסד פיננסי אחר, בשם הבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח, אולם שבה אל מחלקת המחקר של בנק ישראל ב-1997 כסגנית מנהל.
ב-2001, קודמה לתפקיד מנהלת המחלקה והצטרפה כחברה להנהלת בנק ישראל. במסגרת עבודתה הייתה חברה במספר ועדות ציבוריות וממשלתיות, לרבות ועדה להגברת התחרותיות, ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי וכלכלי, והועדה האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי.
נגידת בנק ישראל
בשנת 2011, מונתה קרנית פלוג לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר. ב-2013, עם פרישתו מן התפקיד, מונתה לממלאת מקומו. מאוחר יותר באותה שנה, הייתה לאשה הראשונה שהתמנתה באופן רשמי לתפקיד נגידת בנק ישראל. פלוג כיהנה בתפקידה זה קדנציה אחת בלבד, עד שנת 2018, ונחשבה לאחת הנגידות הטובות ביותר בעולם על ידי המגזין "גלובל פייננס."
במהלך שנות כהונתה כנגידת בנק ישראל, נודעו בתקשורת יחסים מתוחים וחילוקי דעות בין פלוג לבין שר האוצר דאז, משה כחלון. בין הנושאים שבהם היו השניים חלוקים ניתן למנות את נושא הפחתת מס ההכנסה למשתכרים יותר מ-20,000 ש"ח. (משרד האוצר תכנן לעשות זאת, אולם פלוג התנגדה והייתה אחת הסיבות המרכזיות לביטול המהלך.) פלוג גם טענה כי יש לשפר את הפריון במשק בניגוד לעמדת משרד האוצר.
סלע המחלוקת המרכזי בין הנגידה לבין שר האוצר, אשר זכה להד הציבורי הגדול ביותר, הוא נושא העלאת הריבית במשק. באותה תקופה, הריבית במשק עמדה על 0.1%, ושר האוצר טען שיש להעלותה (בין היתר כדי להוריד את מחירי הדיור, כפי שהבטיח לציבור). פלוג, לעומת זאת, בחרה להמשיך את המדיניות של הנגיד הקודם, פישר—כלומר להותיר את הריבית על כנה בניסיון לתמוך בייצוא ולבלום התחזקות של המטבע המקומי. בכך, הקשתה על כחלון להשיג את מטרתו.
בשנת 2018, לקראת סיום הקדנציה של פלוג כנגידה, פורסם מסמך של בנק ישראל שמתח ביקורת חריפה על תוכנית "מחיר למשתכן" שהוביל כחלון. האחרון טען כי מדובר במסמך מוטעה, ולמחרת פורסם כי משרד האוצר החל לחפש מועמדים מחליפים לתפקיד הנגידה. זמן קצר לאחר מכן, הודיעה פלוג עצמה כי לא תתמודד לקדנציה נוספת וסיימה את תפקידה באותה שנה.
"משרד האוצר נקט במדיניות פופליסטית"
כשנשאלה לאחר סיום תפקידה כיצד היא מסבירה את התעקשותם של פוליטיקאים, לרבות שר האוצר בתקופתה, משה כחלון, לבצע את ההיפך מהמלצתם של כלכלנים כמוה, ענתה פלוג שמדובר בפופוליזם לטווח קצר. "רוצים להיטיב עם העם, להוריד מיסים, להגדיל הוצאות, ואת הבעיות להשאיר לאלה שיבואו אחריהם."
כיום, קרנית פלוג היא פרופסור מן המניין בסגל החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, וכן מכהנת בתפקיד סגנית נשיא למחקר בנושאי ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. פלוג תומכת בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים, מעודדת תעסוקת מבוגרים ותומכת בסיוע לעובדים המשתכרים שכר נמוך באמצעות הנהגת מס הכנסה שלילי.