אהוד ברק הוא פוליטיקאי ואיש עסקים, לשעבר ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון ורמטכ"ל.
חייל צה"ל (כמעט) מבטן ולידה
אהוד ברק – מתוך ויקיפדיה
אהוד ברק נולד בקיבוץ משמר השרון בשנת 1942, בו גדל והתחנך. הוא לא סיים את לימודיו בתיכון, אלא התגייס לצה"ל והחל לשרת כלוחם ביחידת חי"ר. הוא השתתף במספר מלחמות ישראל, ובין היתר קיבל צל"ש בגין פעולה מוצלחת בסוריה כשהוא בן 20 בלבד. במהלך שירותו הצבאי השלים את מבחני הבגרות, ובשנת 1965 השתחרר מצה"ל והחל ללמוד באוניברסיטה העברית לתואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה. במקביל המשיך לשרת במילואים בשורה של פעילויות מבצעיות בסיירת מטכ"ל, ולאחר מלחמת ששת הימים חזר לשירות קבע בצבא והמשיך להתקדם בצה"ל הן בתפקידיו והן בסולם הדרגות.
בין הידועות שבפעולות בהן השתתף היו השתלטות על מטוס הסבנה החטוף בשנת 1972 ומבצע "אביב נעורים" בו התחפש לאישה והשתתף בחיסול מנהיגי טרור פלסטיניים בלב בירות. ב-1977, לאחר שסייע לתכנן את מבצע אנטבה הידוע, יצא ללימודי תואר שני בניהול מערכות באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב. עם סיום לימודיו חזר לישראל והמשיך לשרת בצה"ל בתפקידי פיקוד בכירים, עד שבאפריל 1991 מונה לתפקיד הרמטכ"ל. אירועים בולטים במהלך כהונתו היו אסון צאלים ב', פעולת החילוץ הכושלת של נחשון וקסמן ז"ל, סיוע בגיבוש הסכם השלום עם ירדן ומפגש ראשון אי פעם של רמטכ"ל ישראלי עם רמטכ"ל סורי.
משדה הקרב לזירה הפוליטית
לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1994 מונה אהוד ברק לתפקיד שר הפנים בממשלתו של יצחק רבין ז"ל. הוא כיהן בתפקיד זה זמן קצר, במהלכו הספיק לאשר אזרחות ישראלית לג'ונתן פולארד, ולאחר רצח רבין מונה לתפקיד שר החוץ בממשלתו של שמעון פרס ז"ל.
בבחירות לכנסות ה-14 שהתקיימו בשנת 1996 נבחר ברק לכנסת מטעם מפלגת העבודה. שנה לאחר מכן נבחר בפריימריז לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, ובשנת 1999 ניצח את בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה. אהוד ברק כיהן בתפקיד ראש הממשלה במשך התקופה הקצרה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, פחות משנתיים, שכן הקואליציה שהקים התפוררה במהירות מסיבות שונות. ברק הספיק לקיים מגעים עם סוריה בחתירה להסכם שלום, ועל אף שמגעים אלה עלו על שרטון הוא הורה על יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000. בהמשך אותה שנה אירעה חטיפת חיילים בגבול לבנון, פרצה האינתיפאדה השנייה, הקואליציה התפוררה וברק הודיע על התפטרותו ועריכת בחירות לראשות הממשלה. הוא הפסיד בבחירות הללו לאריאל שרון והודיע על פרישה מן החיים הפוליטיים.
החזרה לפוליטיקה
במשך מספר שנים פנה ברק לעסקים פרטיים והיה מרצה מבוקש, יועץ ושותף בחברות שונות מתחומי הביטחון, הטכנולוגיה ועוד; אולם הוא המשיך להשמיע את דעותיו בנושאים פוליטיים בהזדמנויות שונות ובשנת 2007 חזר אל הפוליטיקה כשניצח בפריימריז לראשות מפלגת העבודה ומונה לתפקיד שר הביטחון וסגר ראש הממשלה בממשלתו של אהוד אולמרט. בבחירות לכנסת ה-18 בשנת 2009 הוביל ברק את מפלגת העבודה להישג הנמוך בתולדותיה עד אז, 13 מנדטים בלבד, אולם הצטרף לממשלה בראשות נתניהו בתפקיד שר הביטחון. בשנת 2011 פרש ממפלגת העבודה והקים עם ח"כים נוספים סיעה בשם "עצמאות", וב-2012 הודעה פעם נוספת על פרישה מן החיים הפוליטיים וחזר לעסקיו הפרטיים.
גם כאשר ברק לא נשא שום תפקיד בזירה הפוליטית, הוא המשיך להביע את דעותיו ולמתוח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא לא התמודד בבחירות לכנסת ה-21 שנערכו באפריל 2019, אולם משנודעו תוצאות הבחירות ומשכשל בנימין נתניהו בהרכבת קואליציה והוכרז על בחירות לכנסת ה-22, הכריז ברק פעם נוספת על שובו לחיים הפוליטיים: הוא הקים את מפלגת "ישראל דמוקרטית", אשר הצטרפה לרשימה משותפת עם מפלגת מרצ וח"כ סתיו שפיר תחת השם "המחנה הדמוקרטי". ברק ממוקם במקום ה-10 ברשימה.