רויטל סויד
רויטל סויד דהאן היא חברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה ועורכת דין פלילית. ידועה בפעילויותיה הציבוריות למען מיגור השיח האלים והמסית באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט.
תחילת הדרך
רויטל סויד נולדה בשנת 1967, גדלה בחדרה והתחנכה באולפנת בני עקיבא כפר פינס. היא למדה משפטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטת בר אילן, והתמחתה במחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז ת"א משנת 1990 עד 1991. לאחר שהוסמכה כעורכת דין, עברה מן הצד התובע אל הצד המסנגר. בעת שהייתה עורכת דין בתחום הפלילי סנגרה על נאשמים בתיקים מתוקשרים, ביניהם מארי פיזם (שהואשמה בשידול לרצח בתה רוז ולבסוף הורשעה), וכן ייצגה את בני משפחת הפשע אבוטבול ובהמשך משפחת הפשע שירזי. בנוסף ייצגה קורבנות אלימות ונפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
בשנת 1994 ייסדה סויד משרד עורכי דין משלה בנתניה, בראשו עמדה עד שנכנסה לכנסת. במקביל כיהנה סויד במספר תפקידים בלשכת עורכי הדין, שימשה כמרצה במכללה 'שערי משפט' וכמרצה בכירה לפרקטיקה פלילית במספר מוסדות וגופים נוספים ועוד. כמו כן היא כיהנה במספר תפקידים בלשכת עורכי הדין, לרבות בתפקיד סגנית יו"ר מחוז ת"א והמרכז, יו"ר הוועדה לעניינים פליליים וחברה בוועדה המייעצת למינוי שופטים.
כיום רויטל סויד מתגוררת ברעננה עם בעלה השני, מאיר דאהן, ילדיהם המשותפים, ילדיו של בעלה מנישואיו הקודמים וילדיה מנישואיה לבעלה הראשון, ניצן סויד.
הקריירה הפוליטית
בשנת 2015, בפריימריז של מפלגת העבודה, נבחרה רויטל סויד במקום ה-14 ברשימה לכנסת העשרים. מיקום גבוה וריאלי זה התקבל בהפתעה יחסית בתקשורת, שכן סויד נחשבה ליוצאת דופן בנוף המועמדים של מפלגת העבודה באותה תקופה – רבים מהם עיתונאים לשעבר או צעירים שצמחו מתוך המחאות החברתיות של תחילת אותו עשור. סויד שובצה ברשימה של המחנה הציוני ונכנסה לכנסת. בין היתר הייתה חברה בוועדות חוקה חוק ומשפט, ועדת הפנים ו-ועדת הגנת הסביבה, ואף הייתה סגנית יו"ר הכנסת עד לפיזורה.
בהמשך אותה שנה נבחרה לכהן בוועדה למינוי דיינים. אז, אמרה סויד כי היא שואפת לשנות את הציביון של בית הדין בעתיד ולמנות דיינים ראויים שישמרו על זכויות נשים וידאגו לשיוויון עבורך בבתי דין רבניים. מספר שבועות לאחר מכן כונסה הוועדה ומונו 22 דיינים חדשים, לרבות דיינים מוסמכים כעורכי דין ודיינים שמזוהים עם ארגון 'צהר'. בהמשך מינתה אותה ועדה תשעה דיינים חדשים לכהונה בבית הדין הגדול.
בנוסף כיהנה סויד כיושבת ראש או חברה במספר שדולות, ביניהן השדולה לקידום מעמד השחקנית והשחקן בישראל; השדולה לעידוד יוזמות חברתיות וקהילתיות; השדולה להגנה ושיקום הר הזיתים; השדולה להשבת אברה מנגיסטו; השדולה לקידום מעמד האישה הדרוזית; השדולה לחיזוק העם היהודי; השדולה למען ילדים ובני נוער בסיכון; ועוד. בנוסף הייתה יו"ר משלחת הכנסת ליחסים עם פרלמנט אירופה, וראשת קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–ספרד.
רויטל סויד כיהנה כחברת כנסת בכנסת ה-20 עד לפיזורה ב-2019, ובבחירות לכנסת ה-21 לא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-22 חזרה לכנסת לזמן קצר, אולם אז לא כוננה ממשלה והכנסת פוזרה לאחר כ-24 שבועות. בבחירות לכנסת ה-23 שוב לא נכנסה לכנסת.
"הרשת מייצרת שפיכות דמים וירטואלית"
אחד הנושאים הקרובים ביותר לליבה של רויטל סויד הוא השיח האלים והמסית ברשת. בראיונות מיד לאחר כניסתה לכנסת ציינה שתחום הרשתות החברתיות פרוץ, ו"זה משהו שאני רוצה לקחת על עצמי. אני מאמינה שאחולל שינוי". בראיון מאוחר יותר לגלובס, סויד השוותה את רשת האינטרנט לקולוסיאום ברומא: "אנחנו כמו האנשים שנהנים לראות אנשים אחרים נטרפים על ידי חיות פרא", טענה, "יש אנשים שמתאבדים, בוכים את עצמם לדעת ולא רוצים לצאת מן הבית". סויד ציינה כמה אוכלוסיות שנפגעות מהשיח הזה, כגון ילדים צעירים ונשים שמספרות ברשת שחוו הטרדות מיניות וסופגות האשמות בשיימינג. בנוסף ציינה סויד שברשת בכלל, ובפייסבוק בפרט, מתנהלת הסתה לטרור ולרצח.
אומרת – ועושה: זמן קצר לאחר שהושבעה כחברה בכנסת העשרים, החלה סויד לפעול למיגור אותן תופעות שליליות שנובעות מהשיח הקיים ברשת. בין היתר יזמה הקמת שדולה ששמה לה למטרה להילחם בתופעה. במסגרת השדולה יזמה סויד חוקים העוסקים המרחב הווירטואלי וברשתות החברתיות, כגון מאבק באלימות בקרב בני נוער ברשתות החברתיות, מניעת הטייה של בחירות, שמירה על פרטיות ומאבק באלה שמנסים להשתמש ברשתות החברתיות ככלי הסתה לטרור.
פעילותה בנושא לא פסקה גם כשתמה כהונתה בכנסת. כיום, רויטל סויד מכהנת בצוות ההנהלה של 'האות הבינלאומי לנוער ולצעירים ישראל' – הסניף הישראלי של תוכנית בינלאומית המסייעת לבני ובנות נוער לפתח יכולות ותכונות שיהפכו אותם ברבות הימים לאזרחים בוגרים שמעורבים בקהילה ומשפיעים על חייה. לדברי סויד, המאמינה בחינוך להטמעת התנהגויות ברשת, יש צורך בהתערבות של משרד החינוך בנושא זה, תוך שילוב תכנים חינוכיים בכל תוכניות הלימודים מגיל צעיר. צעדים מעין אלה, לדברי סויד, יהיו אפקטיביים יותר על התנהגויות הצעירים והצעירות בישראל בהשוואה לשימוש בחקיקה.