ראובן (רובי) ריבלין
ראובן ריבלין היה הנשיא העשירי של מדינת ישראל, ח"כ מטעם הליכוד, יו"ר הכנסת ושר התקשורת בממשלת ישראל ה-29 בראשות אריאל שרון.
פרטים ביוגרפיים
ראובן ריבלין נולד בשנת 1939 בירושלים, בה גדל והתחנך. כשהיה נער למד בגימנסיה העברית בשכונת רחביה
והיה חניך בתנועת הצופים. לאחר סיום לימודיו, התגייס לשירות צבאי ושירת ביחידת מודיעין קרבי. בהמשך, יצא לקצונה ושירת בשורת תפקידי מודיעין ביחידות צבאיות ברחבי הארץ. בין היתר, השתתף במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, עד שהשתחרר משירות מילואים בדרגת רב סרן. במקביל למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין.
פעילות ציבורית
הקריירה הפוליטית של ריבלין החלה בשנת 1978, אז החל לכהן במועצת העיר ירושלים. בשנת 1984, ניסה להתמודד לכנסת אך נבחר לראשונה רק בשנת 1988. הוא כיהן כיו"ר הוועדה למאבק בסמים ובאלכוהול והיה
חבר בוועדות שונות. בשנת 1992, ניסה להיבחר שוב לכנסת אך כשל, ולאחר מכן ביקש להתמודד על ראשות עיריית ירושלים ולא צלח. במקביל, כיהן כחבר במועצת המנהלים של חברת התעופה אל על וכיושב ראש המוסד לבטיחות ולגיהות. הוא אף שימש כיועץ משפטי של אגודת בית"ר ירושלים ומנהל קבוצת בית"ר ירושלים בכדורגל.
ריבלין חזר לכנסת בשנת 1996 והמשיך לכהן כחבר כנסת בכל הכנסות עד היבחרו לתפקיד נשיא מדינת ישראל בשנת 2014. במהלך השנים הוא כיהן בשורה של תפקידים, ביניהם חבר הוועדה המיוחדת שהוקמה לאחר אסון גשר המכביה. הוא גם היה חבר בוועדה למינוי שופטים, בוועדות חינוך, ואפילו בשתי ועדות חקירה פרלמנטיות – האחת בנושא אלימות בספורט והשניה בנושא מצוקתן הכספית של רשויות מקומיות.
בשנת 2001, כאשר ראש הממשלה דאז אריאל שרון הקים את ממשלת ישראל ה-29, קיבל ריבלין את תיק התקשורת. בשנת 2003, מונה לתפקיד יושב ראש הכנסת. בכל הזמן הזה הוא המשיך להשתתף בוועדות שונות, כמו ועדת הכספים והועדה לזכויות הילד, וכמו כן בשדולות למען ירושלים ולמען מיעוטים.. ב-2009, נבחר לכהן שוב כיו"ר הכנסת, ובתקופה זו נודע בזכות היחסים החמים שכונן עם הח"כים הערבים למרות דעותיו הימניות. ריבלין המשיך לכהן כח"כ גם בכנסת הבאה, בין היתר כחבר ועדת הכספים ויו"ר שדולת ירושלים.
הנשיא העשירי
בשנת 2007, הודיע ראובן ריבלין כי בכוונתו להתמודד לתפקיד נשיא המדינה לאחר כהונתו של הנשיא דאז, משה קצב. בסבב הבחירות הראשון, הגיע ריבלין למקום השני, מיד אחרי שמעון פרס, ואז הכריז כי הוא מסיר את מועמדותו וקרא לכל חברי הכנסת לבחור בפרס, שאכן גבר עליו ומונה לנשיא המדינה התשיעי.
בשנת 2014, ניסה ריבלין פעם נוספת להתמודד במירוץ לנשיאות. ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, התנגד למהלך של ריבלין ואף יזם ניסיון לבטל את מוסד הנשיאות, אולם לאחר שכל המועמדויות לנשיאות המדינה הוגשו, הכריז כי הוא תומך בריבלין. בבחירות שנערכו ביוני 2014, גבר ריבלין על יריבו, חבר הכנסת מאיר שטרית והושבע לתפקיד נשיא מדינת ישראל.
כנשיא, ריבלין עשה מאמץ לאחד את החברה הישראלית המפוצלת כדבריו במסגרת "נאום השבטים" שנשא בשנת 2015. הוא נהג להתבטא נגד תפיסה של רוב מול מיעוט ובעד תפיסה של שותפות, אך הדבר שבזכותו ייזכר הנשיא ריבלין הוא ככל הנראה העובדה שהטיל את המנדט להרכבת הממשלה מספר שיא של פעמים בעקבות ארבעת סבבי הבחירות של 2020 ו-2021, תוך שהוא ממשיך לקרוא לאחדות ולעשות מאמצים כבירים לייסוד ממשלת אחדות שתביא יציבות למערכת הפוליטית בישראל. בשנת 2021, סיים ריבלין את כהונתו כנשיא העשירי של מדינת ישראל ופינה את מקומו לנשיא האחד-עשר, יצחק (בוז'י) הרצוג.