פרופ' רות ארנון היא ביוכימאית ישראלית, מומחית לאימונולוגיה וממפתחי תרופת הקופקסון למחלת הטרשת הנפוצה. הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד נשיאה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה.
פרטים אישיים ותחילת הקריירה
רות ארנון נולדה בשנת 1933 בתל אביב, ובה גדלה והתחנכה. כבר בבית ספר יסודי הפגינה עניין רב בלימודים והישגיה הביאו לכך שהיא קפצה כיתה וסיימה את התיכון בגיל 17, שנה לפני הגיל המינימלי לגיוסה לצבא. הואיל וצה"ל לא הסכים לגייס אותה מפאת גילה, פנתה ארנון ללימודי כימיה באוניברסיטה העברית. לאחר שסיימה את השנה הראשונה ונפתחה בפניה האפשרות להתגייס לצה"ל, הצטרפה למסלול העתודה האקדמית, סיימה תואר שני בביוכימיה ושירתה בתפקיד קצונה.
חמש שנים לאחר שקיבלה תואר שני, ובזכות עבודת דוקטורט בנושא תכונות אימונולוגיות של חלבונים, קיבלה רות ארנון תואר דוקטור. לאחר מכן נסעה לניו יורק כדי לעשות פוסט דוקטורט באוניברסיטת רוקפלר ובהמשך שבה אל מכון ויצמן כחוקרת ומונתה לפרופסור מן המניין בשנת 1975.
חלוצה בתחום החיסונים הסינתטיים
עיקר מחקריה ועבודותיה של פרופ' רות ארנון עסקו באימונולוגיה, ובפרט בפיתוח תרכיבי חיסונים מלאכותיים והכוונת תרופות. בתחילת הדרך חקרה תהליכים שמעורבים בסרטן מסוגים שונים, וכן במחלות הנגרמות על-ידי טפילים כגון מחלת הבילהרציה. בהמשך החלה לחקור את מחלת הטרשת הנפוצה ולפתח שיטות טיפול ותרכיבי חיסון נגדה. במסגרת המחקר שלה, ויחד עם מספר שותפים נוספים, הצליחה פרופ' ארנון לפתח פולימר סינתטי בשם "קופולימר 1"; מאוחר יותר היווה הפולימר הזה בסיס לתרופה פורצת דרך, קופקסון, אשר מיוצרת ומשווקת לכל העולם משנת 1995 עד היום.
בנוסף לעבודתה המחקרית, פרופ' ארנון כיהנה בשורה ארוכה של תפקידים ציבוריים חשובים בישראל ובעולם, החל משורת תפקידים במכון ויצמן (כגון ראש מחלקת אימונולוגיה כימית ומנהלת המרכז לביולוגיה מולקולרית) ועד נשיאות האגודה הביוכימית בישראל, חברות בוועדת ההיגוי בארגון הבריאות העולמי ובוועדת מומחים לחומרים ביולוגיים של אונסק"ו, נשיאות הפדרציה האירופית של כלל האגודות האימונולוגיות ועמידה בראש הארגון הבינלאומי לאימונולוגיה. בין היתר שימשה גם בתפקיד יועצת לנשיא המדינה בענייני מדע וטכנולוגיה.
בשנת 2010 נבחרה פרופ' ארנון לתפקיד נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית, הייתה האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה, וסיימה אותו בשנת 2015. נוסף על כך, מחקריה, עבודותיה והפיתוחים השונים שפיתחה זיכו את פרופ' ארנון במספר אותות ופרסים לאורך השנים; ביניהם פרס הארגון העולמי "הדסה" המוענק לנשים מצטיינות, פרס רוברט קוך למדעי הרפואה, פרס אביר הכבוד של צרפת, פרס וולף שהוענק לה ולאחד משותפיה לפיתוח הקופקסון בשנת 1998 ופרס ישראל בתחום מדעי הרפואה שהוענק לה בשנת 2001.
"רק הסקרנות מניעה אותי"
בשנת 2004 נבחרה פרופ' ארנון לאשת השנה של מגזין "ליידי גלובס" בזכות תרכיב חיסון אוניברסלי שהיא מנסה לפתח בשנים האחרונות נגד מחלת השפעת. בראיון למגזין סיפרה כי לא הכסף מניע אותה ואפילו לא השאיפה לרפא בני אדם משפעת, מחלה שנשמעת פשוטה יחסית לרוב אבל עשויה לפגוע משמעותית באוכלוסיות פגיעות כמו קשישים ותינוקות. "מאז שהייתי ילדה רציתי להבין את המדע מאחורי הרפואה. רק הסקרנות מניעה אותי. לא המחלות שצריך לרפא, אלא מדוע ואיך הן קורות".
בשנת 2007 הונפקה בבורסה חברה בשם "ביונדווקס" שקמה על בסיס מחקריה של ארנון בנושא החיסון לשפעת. בשנים שחלפו מאז ממשיכה החברה לפתח את החיסון ועוסקת בעיקר במחקרים קליניים ארוכי טווח – האחרון שבהם החל ב-2019 בארה"ב ותוצאותיו צפויות להתפרסם במחצית השניה של 2020; ואם לשפוט על פי המרץ שמפגינה פרופ' ארנון, ניתן לשער שזה לא יהיה החיסון האחרון.