פרופ' שפי (שפרירה) גולדווסר היא חוקרת בתחומי מדעי המחשב והקריפטוגרפיה, זוכת פרסים יוקרתיים ופורצת דרך בתחומי ההצפנה ברשת.
תחילת הדרך
שפרירה גולדווסר נולדה בשנת 1958 בניו יורק שבארה"ב למשפחה ישראלית שהייתה בשליחות וחזרה לארץ כאשר מלאו לה 6 שנים. היא גדלה והתחנכה בתל אביב עד שסיימה את לימודיה בתיכון, ואז נסעה לביקור בארה"ב אצל אחיה הבכור. היא לא תכננה להישאר, אולם במהלך שהותה לקחה כמה קורסים במתימטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג– ומשראתה כי התחום מעניין אותה בחרה להמשיך את הלימודים עד שבשנת 1979 סיימה תואר ראשון במתימטיקה שימושית. בהמשך סיימה גולדווסר גם לימודים לתואר שני באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי בשנת 1981 ותואר שלישי בשנת 1983; לאחר מכן המשיכה ללימודי דוקטורט בתחום מדעי המחשב, ומשם הגיעה לתחום הקריפטוגרפיה – דיסציפלינה אקדמית צעירה למדי באותה עת, וכיום אחד מן התחומים המרכזיים ביותר בעולם המחשוב.
מה הסיסמה שלך?
השם שפי גולדווסר אולי פחות מוכר לציבור הרחב בישראל, אולם בעולמות המדע והאקדמיה הוא הפך לשם דבר עוד כאשר גולדווסר עבדה על הדוקטורט שלה. יחד עם עמית מחקר בשם סילביו מיקלי והמנחה שלה לדוקטורט פרופ' מנואל בלום, פרסמה גולדווסר מספר תיאוריות שנחשבו מהפכניות למדי באותה תקופה והיום עומדות בבסיסם של אלמנטים יומיומיים הנדמים לרבים כמובנים מאליהם.
בין תחומי המחקר שבהם עסקה פרופ' גולדווסר לאורך השנים ניתן למנות את תורת הסיבוכיות, תורת המספרים החישובים ועוד תחומים הקשורים לקריפטוגרפיה. מחקריה ועבודותיה אף זיכו אותה במספר פרסים יוקרתיים בעולם המדע, ביניהם שתי זכיות שונות בפרס גדל, השני בחשיבותו במדעי המחשב (1993, 2001), וזכיה אחת בפרס טיורינג היוקרתי, החשוב והמכובד ביותר בענף (2012). פרופ' שפי גולדווסר הייתה האישה השלישית בהיסטוריה שזכתה בפרס טיורינג. בנוסף היא קיבלה עוד מספר מדליות, תארים ומינויים למוסדות מכובדים וחשובים כמו האקדמיה האמריקאית לאומניות ולמדעים – ובכך הייתה גולדווסר לישראלית הצעירה ביותר שמונתה לאקדמיה.
אחת מן ההמצאות השימושיות המבוססות על אחד מתחומי המחקר של גולדווסר, ואשר הייתה מרכיב עיקרי בהחלטה להעניק לה את פרס טיורינג, מכונה "הוכחה באפס ידיעה": הרעיון הוא שאדם יכול לפצח הצפנה דיגיטלית מבלי לחשוף בפני אף אחד את המפתח שבו השתמש – וכך יכולים שרתים של אתרי אינטרנט לאשר כניסת גולשים אל האתר מבלי לשמור עותק של כל הסיסמאות שלהם.
בשנת 1983, עם סיום הדוקטורט שלה, החלה פרופ' גולדווסר פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, הפכה במהרה לחברת סגל קבועה ועד היום היא חברה במעבדה למדעי המחשב ובינה מלאכותית בו. בשנת 1993 הצטרפה במקביל גם לסגל במכון ויצמן למדע, ומאז חייה נעים על קו בוסטון-רחובות. היא נשואה לניר שביט, גם הוא פרופ' למדעי המחשב וזוכה פרס גדל בעצמו.
תחום בו גם נשים יכולות להצליח
גולדווסר טוענת כי אין ספק שמדעי המחשב נחשבים לתחום גברי, אבל במסגרת עבודתה היא פוגשת גם לא מעט סטודנטיות ודוקטורנטיות. "מי שאין לו כישרון מובהק בתחום מסוים נוטה לדבוק במה שמקובל, ולכן גברים בוחרים בתחומי המדעים ונשים בתחומים אחרים; אבל זה משתנה. אני מקווה שאני מהווה מודל מסוים המוכיח שגם נשים מסוגלות להצליח בקריפטוגרפיה ובמדעים בכלל".
בין אם נשים נוספות ילכו בדרכה ובין אם לאו, דבר אחד כבר בטוח: השפעת מחקריה ועבודותיה של פרופ' גולדווסר מורגשת היטב בחיינו. בכל פעם בה מופיע בפנינו מנעול קטן בקצה הדפדפן המעיד על אבטחה הדוקה ובכל פעם בה אנו חשים בטוחים להקליד פרטים אישיים ברשת – פרופ' שפי גולדווסר היא אחד הגורמים המרכזיים שהובילו ליצירתה של אותה תחושת ביטחון.